גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מסכת נידה, מסכת סוטה, מסכת ברכות, מסכת יבמות, מרדכי פלונגיאן, מתתיהו שטראשון, מגיה, מוסד הרב קוק, א.מ. הברמן, אליעזר ליפמן פרינץ, אחרונים, אוניברסיטת אוקספורד, ספריית הוותיקן, עברית, עד נוסח, פרשנות התלמוד הבבלי, פירוש רש"י לתלמוד, קונטרס מגנצא, ר"ש משאנץ, ר"י הזקן, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רבנו גרשום, רבינו חננאל, רומא, רי"ף, ש"ס ונציה, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל שטראשון, שלמה הכהן (רב), תר"ם, תרמ"ו, תוספות, חננאל בן חושיאל, חידושי תורה, בעלי התוספות, ברלין, דפוס, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוס שונצינו, דפוסי התלמוד, דקדוקי סופרים, ה'תרמ"ו, המוזיאון הבריטי, הספרייה הבודליאנית, התלמוד הבבלי, הגאון מווילנה, וילנה, כתב רש"י, כתב יד (העתק), ..., י"ח באייר, י"ג בניסן, יעקב עמדן, יהדות ליטא, יידיש, 1880, 1886. להרחיב מדד (7 יותר) »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת יבמות · ראה עוד »
מרדכי פלונגיאן
מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומגיה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
א.מ. הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וא.מ. הברמן · ראה עוד »
אליעזר ליפמן פרינץ
רבי אליעזר ליפמן פיליפ פרינץ (רא"ל פרינץ, ט"ו באדר תקצ"ה, 16 במרץ 1835, ארנהם - י"ג בחשון תרע"ו, 21 באוקטובר 1915, פרנקפורט דמיין) היה איש ספר ביבליוגרף ואספן ספרים, כתב מאמרים רבים ופירושים תורניים, וכן ההדיר והוציא לאור ספרי קודש.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואליעזר ליפמן פרינץ · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואחרונים · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
ספריית הוותיקן
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וספריית הוותיקן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ועברית · ראה עוד »
עד נוסח
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ועד נוסח · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ר"ש משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ור"ש משאנץ · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ור"י הזקן · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבינו חננאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורבינו חננאל · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורומא · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורי"ף · ראה עוד »
ש"ס ונציה
דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וש"ס ונציה · ראה עוד »
שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושמואל שטראשון · ראה עוד »
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »
תר"ם
#הפניה ה'תר"ם.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ותר"ם · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ותרמ"ו · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ותוספות · ראה עוד »
חננאל בן חושיאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וחננאל בן חושיאל · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וחידושי תורה · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וברלין · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס · ראה עוד »
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס ראם · ראה עוד »
דפוס שונצינו
#הפניה משפחת שונצינו.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס שונצינו · ראה עוד »
דפוסי התלמוד
#הפניה דפוסי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוסי התלמוד · ראה עוד »
דקדוקי סופרים
דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודקדוקי סופרים · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וה'תרמ"ו · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
הספרייה הבודליאנית
#הפניה הספרייה הבודליינית.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והספרייה הבודליאנית · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והגאון מווילנה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ווילנה · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
י"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וי"ח באייר · ראה עוד »
י"ג בניסן
צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וי"ג בניסן · ראה עוד »
יעקב עמדן
#הפניה יעקב עמדין.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ויעקב עמדן · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ויהדות ליטא · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ויידיש · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ו1880 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ו1886 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ש"ס_וילנא
